פסק-דין בתיק עפ"ג 12881-06-11

המשיב הורשע על פי הודאתו בת.פ. 14963-11-09 (בימ"ש השלום ברמלה) בחמש עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך, ובשתי עבירות של הימנעות מלמסור ידיעה, ונידון ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ל- 6 חודשי מאסר על תנאי ו- 4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, ולתשלום קנס בסכום 7,000 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי קולת עונש המאסר בפועל וכלפי גובה הקנס, והמערערת טוענת בהודעת הערעור, עליה חזרה בטיעוני באת כוחה בפנינו, כי שגה בימ"ש קמא בכך שלא נתן משקל ראוי לנזק הכלכלי הניכר שגרם המשיב לקופה הציבורית, להיקף הכספי הגדול שהושמט על ידי המשיב מהקופה הציבורית בדרך של קיזוז תשומות פיקטיביות, ובכך שהעדיף את האינטרס האישי והצר של המשיב על פני האינטרס הציבורי של הוקעת עברייני מס והרתעתם.

עוד טוענת המערערת כי שגה בימ"ש קמא בכך שנתן משקל יתר לבעיות האישיות והכלכליות של המשיב ובכך סטה מההלכה הפסוקה לפיה בעבירות כגון אלה שביצע המשיב יש להתעלם מנסיבות אישיות ולהחמיר בדין.

באשר לגובה הקנס שהוטל על המשיב - טוענת המערערת כי מדובר בקנס מופרז לקולא בהתחשב במהות העבירות, בסכומים הגדולים שנגזלו מקופת המדינה, וביחס לקנסות המירביים הקבועים בחוק.

המערערת מבססת טיעוניה בכל הקשור לסכום שנגזל על ידי המשיב מקופת המדינה על טעות שנפלה בגזר-הדין, עליה אין מחלוקת, שכן בימ"ש קמא סבר בטעות, כפי שעולה מסעיף 8 לגזר-הדין, כי סכום הכסף שנגזל מקופת המדינה היה בסך 200,000 ש"ח, בעוד שבכתב האישום, בו הודה המשיב, ובנספח לו, נכתב כי גובה הסכום שנגזל על ידי המשיב מקופת המדינה הוא 606,565 ש"ח.

מקור הטעות בכך שמאז שנת 2003 מחזיר המשיב לשיעורין לקופת המדינה את גובה המס הנגזל בסכום של 3,000 ש"ח כל חודש ועד למועד גזר-הדין נושא הערעור הגיע סכום ההחזר ל- 200,000 ש"ח.

בימ"ש קמא לא התעלם בגזר-דינו מחומרת התנהגותו של המשיב ומכך שעל פי ההלכה הפסוקה שצוטטה על ידי בימ"ש קמא בסעיף 8 לגזר-הדין, העונש הראוי בעבירות אלה הוא עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בימ"ש קמא מנה בסעיף 9 לגזר-הדין שיקולים לא מעטים לקולת העונש, והם הודאתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו, הבעת חרטה על ביצוען, וחלוף זמן של כ- 9 שנים מביצוען ועד מתן גזר-הדין ובמיוחד העובדה שמאז שנת 2003 מחזיר המשיב את חובו בתשלומים של 3,000 ש"ח מדי חודש.

כמו-כן, זקף בימ"ש קמא לקולת העונש את נסיבותיו האישיות והכלכליות של המשיב כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן שהיה מונח בפניו ואשר נמסר לעיונינו על ידי ב"כ המשיב במהלך הדיון בערעור.

נאמר מיד כי אין בנסיבות הכלכליות והאישיות של המשיב כדי להצדיק הטלת עונש מאסר שלא לריצוי מאחורי סורג ובריח, ומה שמכריע את הכף בעניינו, מבחינתנו, מבלי שאנו מקלים בחומרת התנהגותו ובצורך להרתיע אחרים שכמותו שלא לעשות את שעשה, היא העובדה שהמשיב החל להחזיר מרצונו עוד בשנת 2003, בטרם נפתחה חקירה בעניין נושא גזר-הדין ושנים רבות לפני שהועמד לדין, סכום של 3,000 ש"ח לאוצר המדינה.

יש בנתון זה, שנלקח בחשבון על ידי בימ"ש קמא ושלא הובא בפסיקה שהוצגה לעיונינו כדי להצדיק הטלת עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות והטלת קנס בסכום שהוטל על ידי בימ"ש קמא, אף שמדובר בקנס נמוך בהתחשב בהיקף הנזק הכספי שגרם המשיב לאוצר המדינה, אך מתחשב בעובדה שהמשיב, שמצבו הכלכלי אינו קל, מחזיר מדי חודש סכום של 3,000 ש"ח לאוצר המדינה.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

המשיב יתייצב ביום 18.9.11 בשעה 09:00 בפני הממונה על עבודות שירות על מנת שיציב אותו לביצוע עבודות שירות על פי חוות הדעת שהיתה בפני בימ"ש קמא, או בכל מקום עבודה אחר, על פי החלטתו, במועד שיקבע, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

<#4#>

ניתן והודע היום י"ב אלול תשע"א, 11/09/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.